המשפחה שלי, המשפחה שלך

תגידו, איך אתם מסתדרים עם החותנת? איך מערכת היחסים בינך לבין חמותך? ואיך אתה מסתדר עם הגיס שלך?

הפעם אני רוצה לדבר על אחד הקשיים המוכרים והנפוצים בכל מערכת יחסים - כאשר לתמונה הזוגית נכנסת המשפחה המורחבת. ההורים שלו, ההורים שלה, האחים והאחיות ולעיתים אפילו האחיינים, הסבים והדודים גם. הצורך למצוא את נקודת האיזון בין הצרכים והרצונות של כל אחד מבני הזוג לבין אלה של המשפחות, עשוי להציב אתגר לא פשוט.

סיפורים על חמות מהגהינום - כולנו שמענו. ודוגמאות לא חסרות. החל בזאת שמתעקשת שימשיכו לקלף לבן שלה את העגבניה, גם כשהוא כבר בן שלושים וחמש, וכלה בזאת שעושה ביקורות פתע במקרר ובארונות. יופי של חומר לשיחה עם החבר'ה, אבל גם אחלה חומר נפץ לזוגיות. אז מה עושים?

ראשית, אני אשמח אם נסכים על עיקרון מהותי והוא - הזוגיות בעדיפות עליונה.

הזוגיות היא מקור הכוח שלכם. מתוכה תצא ההתפתחות האישית שלכם וההתפתחות הכלכלית שלכם. מתוכה תיבנה המשפחה שאתם תקימו. אם תשקיעו שם את תשומת הלב והאנרגיה, הזוגיות תהיה עמוד השדרה של חייכם.

עכשיו אני מסתכנת בכך שאשמע צפויה, אבל אני אגיד את זה בכל זאת: תדברו על זה. קודם זה עם זו (או זו עם זה) ואחר כך עם המשפחות. וכאשר אני אומרת תדברו, אני לא מתכוונת תצעקו, תנבחו או תרטנו. חשוב שתנהלו שיחות ענייניות, ולכן כדאי לבחור רגע נייטרלי. לא בדיוק באותו יום שאבא שלה השתלט על השלט והספה, וגם היום בו אחותו הקטנה הזמינה את עצמה לקפה והגיעה עם מזוודה הוא כנראה לא הזמן האידיאלי. כאשר אתם משוחחים על המשפחות שלכם, חשוב שתשימו לב לשני ערכים מהותיים. כבוד הדדי וגמישות. למה אני מתכוונת כאשר אני אומרת כבוד הדדי? כבדו את שתי המשפחות במידה שווה והימנעו מהשוואות, תחרות והנהלת חשבונות. אין מה להשוות בין המשפחות באופי, באורח חיים, בכסף או בתחומי עניין. הערך הנוסף גמישות. ועכשיו אני אדגים שפגאט, לא באמת. בגמישות הכוונה היא לשמור אפשרות לספונטניות ולא ליצור הרגלים נוקשים כגון "כל שישי בערב אוכלים אצל אמא שלי". הרגלים מהסוג הזה, גם אם בתחילת הדרך הם מוסכמים, לאורך זמן עשויים להעיק, לעיתים על אחד מבני הזוג יותר מאשר על השני, ואז השינוי קשה ונגמר בהתנגשות.

על איזה נושאים חשוב לדבר? על ארוחות משפחתיות וארוחות חג, מתי ואצל מי. על מתנות לחגים ולימי הולדת – חשוב מאוד לדבר על הציפיות והתקציבים. על גבולות ועל חדירה למרחב המחיה של הזוגיות – נושא רגיש. כדאי להגדיר מה הכללים שלכם. למשל שמודיעים לפני שבאים, שצריך לדפוק בדלת. אני רואה שחלק מכם מחייכים ומהנהנים. סתם, אני לא רואה, אבל אני מתארת לעצמי. שימו לב לא לשים את המשפחה "שלי" במקום יותר חשוב מהמשפחה "שלך", ולא לתת העדפה למשפחת בן הזוג כדי לרצות, על חשבון המשפחה השניה.

לאחר שסיכמתם את הדברים בינכם תקשרו אותם עם המשפחות, והקפידו על אותנטיות וכנות, אך בלי לפגוע.

לא חייבים לומר להורים שמזמינים "לא בא לנו לבוא כל שבת". אפשר לומר "לפעמים בא לנו לבלות בשבת עם חברים, או לישון בצהריים". ובמקום לומר על האחיינים "אין לי סבלנות לילדים האלה" תנסו את המשפט "אין לי כל כך גישה לילדים". כבוד הדדי וגמישות, זוכרים? מדובר בניואנסים קטנים שיעזרו לכולכם להרגיש הרבה יותר טוב אחד עם השני ויעזרו לכם לשמור על הקשר עם המשפחות.

להתראות בטיפ הבא.

פוסטים מומלצים
פוסטים עדכניים
חיפוש לפי תגיות
מוזמנים לעקוב אחרי
  • Facebook Basic Square